פרשת היום השמיני לשבעת ימי המילואים יום חנוכת המשכן.
בזה היום מקריב אהרון קורבנו בפעם הראשונה ומאז הסתיים תפקידו של משה ככהן הגדול, ויורשיו לכהונה הם אהרון ובניו.
באותו יום אהרון מעלה כל הקורבנות. ראשית קורבן חטאת שנועד לכפר על עוונותיו ולהיכנס לתפקיד כהן הגדול ללא רבב, בהמשך קורבן עולה, מנחת הכהן, ובסיום זבח השלמים.
בתום הקרבת הקורבנות מברך את העם בנוסח הידוע של ברכת כהנים וברכה נוספת לעם ישראל ממשה ואהרון שיוצאים מאוהל מועד, השם מופיע ואש יוצאת ואוכלת הקורבנות, אירוע זה אירוע טרגי שבו נדב ואביהו כהנים בני אהרון מקריבים קטורת לפני ה' על דעת עצמם. העונש בא במקום ואותה אש פוגעת גם בהם וגורמת למיתתם. על אהרון ובניו כהנים גדולים נאסר להתאבל ועליהם להדחיק הכאב והצער ולהמשיך. לבני ישראל מותר להתאבל והם אכן מתאבלים. עוד על הפרשה בקישור הבא
-1.gif)
%20(1).png?id=32926972)