בין "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחווה להם ולא תעבדם" (מספר שמות פרק ט"ו ב') לבין "זה אלי ואנוהו" (מאותו פרק בספר שמות ט"ו ד') ההנאה לפניו במצווה, עשה לפניו סוכה נאה, ציצית נאה וספר תורה נאה". מצד אחד ההלכה קובעת שמצווה ליצור יצירות אמנות לשם, ומצד שני התייחסות לחלק מהן כפסלים המזכירים עבודת אללים.

למרות שברור כי מראה ציור, פורטרט ופיסול על מצבה מייצר חזות המזכירה את לא תעשה בפסוק "לא תעשה לך פסל..........ולא תעבדם", הריי שחכמים בדורות קודמים קבעו שכן ראוי להשקיע במראה המצבה כפי שמשקיעים בסוכה נאה, ציצית נאה וספר תורה נאה. 

בטרם נפנה אתכם לאחד המחקרים הנפלאים, מרתקים, מעשירים ומועילים שנעשו על סוגיה זו הקשורה במותר ואסור בציור, תמונה ו/או פסל על פי הלכה על מצבה נסכם את מסקנוה הגורפת שלנו לגבי קישוט המצבה באחד מהאלמנטים ציור, פורטרט ופסל.

מסקנה הגורפת

בעניין פורטרט, ציור ו/או פיסול על מצבה כל משפחה והחלטתה האישית, אלא שעליכם לדעת מראש, בחלק מבתי העלמין אלמנטים אלו אסורים ולכן בטרם תכנון העיצוב בקשו מבונה המצבה לעדכם מה הם כללי בית עלמין בו נקבר יקיריכם.


אנקדוטה מהמחקר:

הסיבה שיש המונעים ציור, פורטרט ו/או פסל על גבי מצבה זהה לסיבה שנמנעים מאלמנטים אלו בבתי הכנסת.אל מול המצבה מתקיימות תפילות ותנועות התפילה עשויות להתפרש כהשתחוות ובאם מול תמונה ו/או פסל הרי מזכיר הדבר עבודת אלילים עליה נכתב כאמור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחווה להם ולא תעבדם"


מצבות ברקת