על פי ההלכה: לא, מצבה אינה חובה הלכתית, מצבה היא מנהג.
ועל פי דין: חוק הבריאות קובע כי יש לקבור אדם בישראל בקבר אטום ולהציב מעליו ו/או בחזיתו (מצבות קיר/סנהדרין) שילוט עם שם הנפטר/ת. בפרקטיקה יש לכסות הנפטר בחול ולאטום בחומר איטום שאינו חייב להיות מצבה כפי שאנו מכירים מצבות.
לרוב עד 30 ימים מהפטירה. ישנן קהילות יהודיות הנוהגות להתקין ביום ה 7 מהפטירה, וישנן שנוהגות להניח חלק מהמצבה ביום השביעי ולהשלימה ביום השלושים, וישנן קהילות הנוהגות בתום 12 חודשים ובשנה מעוברת בחודש השלושה עשר. יש לציין שבטרם להתקנתה יש לקבל אישור מחברת קדישא.
בטרם לאישור על קרובי הנפטר להגיש ולקבל רישיון קבורה חתום (חינם). קבלן מצבות הרשום בחברת קדישא הוא אחראי להגשת התכנית והוא גם שמשלם לחברת קדישא ישירות. לקישורים חשובים בנושא לחצו כאן.
בהקדם האפשרי - ע"פ הלכה אין מניעה לעסוק בענייני מצבה גם בימי השבעה שכן על מצבה אומרים שהיא נפש הנפטר. ע"מ לא להכנס ללחץ זמן יש להזמין קרוב ככל האפשר לפטירה. הרוב מזמינים מיד לאחר השבעה ויש המזמינים במהלכה ובכך שומרים על קשר רוחני עם הנפטר. למדריך דיני מצבה והלכות אבל לחצו כאן
שתי מצבות ו/או מצבה אחת המכסה שני נפטרים, בשתי חלקות צמודות ההופכות לחלקה מאוחדת. בדרך כלל מצבה כפולה מיועדת לבני זוג הנקברים בשתי חלקות צמודות אך ישנן מצבות כפולות לאחים/אחיות (קראו על הסיפור של האחיות לבית שוורץ הטמונות תחת למצבה כפולה) ועוד.
מצבת מכפלה היא מצבה בה נקברים בני משפחה בחלקת קבר (שנרכשה מראש לשם קבורה אחד מעל השני ו/או קבלה אישור בהמשך מחברת הקבורה המנהלת את בית העלמין שבדקה ומצאה שמבחינה הלכתית והנדסית ניתן לקבור באותה חלקה נפטר נוסף) תחילה קוברים את הנפטר הראשון, כשבן משפחה השני נפטר פותחים לוח העליון, קוברים את השני מעליו וסוגרים.
על אף ההבדלים בתקנות בתי עלמין בישראל הנוגעות לכיתוב על המצבה, בכולם נהוג לפתוח ב-פ"נ (פה נקבר ו/או פה נטמן), בהמשך מציינים שם הנקבר (חובה) יש הרושמים כינוי החיבה של הנפטרים בחייהם, לעיתים מוסיפים שם אבי הנפטר/ת ויש שרושמים גם את שם אימם. לאחר מכן מוסיפים שורה בה השנים בהן חיו, בתאריכים עבריים ויש המוסיפים גם תאריכים גרגוריאניים. בהמשך מלל אישי על הנפטרים ומורשתם ולסיום סוגרים ב-תנצב'ה (תהה נשמתו צרורה בצרור החיים).
במצבת מכפלה המכונה גם מצבה משפחתית מותירים מקום ריק לפרטי הנפטר השני, תאריכי לידה, פטירה ומלל אישי נוסף המיועד להנצחת הנפטר/ת השני/ה. למדריך אופן הכיתוב על מצבה לחצו כאן
היסודות למצבה נבנים ע"י חברת הקבורה המנהלת את בית העלמין, בדרך כלל חברה קדישא. את המצבה מתקין בונה מצבות מורשה מטעם חברת הקבורה שמעביר תשלום בעבור בניין היסודות לחברת הקבורה ישירות, חברה קדישא אינה מורשית לקבלת תשלום מקרובי הנפטרים אלא רק מבונה המצבה כאמור.
בית נר למצבה הוא המקום בו שמים את נרות הנשמה. ישנן שתי אפשרויות: הראשונה בהן: בניית בית נר מובנה באבן/שיש/גרניט/סלע. בנקרה זה יתקין בונה המצבה דלת/ות זכוכית מחוסמת בלבד. האפשרות הנוספת: רכישת בית נר נפרד שבונה המצבה מתקינו על וו תליה הצמוד למצבה.
מחיר מצבה המומלץ נע בין - 1400-2500 ש"ח למצבת קיר, 4000-6000 למצבה סטנדרטית בקבורת שדה, 7.000-11.000 ש"ח למצבה זוגית 4.200-7000 למצבת מכפלה. כמובן שאלו הם מחירי הבסיס וככל שאיכות החומרים ומורכבות העיצוב עולה מחיר המצבות עולה בהתאם.
לא, אלא במקרים הבאים - 1. לחללי צה"ל בבית עלמין צבאי ללא עלות. אם משפחת החלל מבקשת כי ייקבר שלא בבית עלמין ו/או חלקה צבאית, המשפחה תהיה זכאית להשתתפות במימון הקמת המצבה בסכום שמתעדכן מעת לעת וניתן לקבלו באתר ביטוח הלאומי. 2. לחלל פעולת איבה 3.לנפטרים גלמודים 4. לניצולי שואה, 5. לתורמי איברים 6. כמו כן המדינה משתתפת בעלויות הקמת מצבה לנכה המלחמה בנאצים, להורים שכולים ולאלמנים של חללי פעולת איבה.
מממן את חלקת הקבר, הסעת הנפטר ממקום הפטירה לבית העלמין (ובלבד שבית העלמין נמצא בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברה קדישא, ומבית החולים הנותן שירותים רפואיים לתושבי הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר), הטהרה, התכריכים (פשוטים, למהודרים תוספת אותה מממנת המשפחה), טקס קבורה הכולל 3 קברנים ביניהם חזן, ניהול הלוויה ושלט זמני על הקבר.
מחיר המצבה מושפע משני פרמטרים - 1. מסוג האבן/שיש/סלע. ככלל, מצבות הגרניט יותר יקרות אלא שתחזוקה המועטה לה זקוקים בהמשך מאזנת העלות אל מול חומרי גלם הזולים שדורשים בהמשך עלויות נוספות של שיפוץ וחידוש המצבות הבנויות מהם. 2. מחיר המצבה תלוי גם במורכבות העבודה הנגזרת מהעיצוב.
