כיתוב מצבה והלכה

הקדמה:

נתחיל בכך שאין להציב מצבה פחות מיום השביעי לפטירה, שכן יש בך משום טומעה.

מנהג הנפוץ הוא להקים מצבה ביום השלושים לפטירה, יש שנוהגים להקים מצבה ביום השבעה לפטירתו אך אם לא הספיקו לעשות מצבה ביום השביעי, מומלץ להניח אבן על הקבר.  

כיתוב על מצבה כללים עיקריים על דיני כיתוב מצבה

שבחים

מצבה אינה המקום לכתוב שבחים מוגזמים שלא היו בנפטר, להפך הדבר מזיק לנפטר, מעורר עליו מקטרגים קולניים וזעקת המקטרגים עולה השמימה ועל כך נשפט הנפטר בבית דין של מעלה. ולכן אין כותבים על מצבה צדיק, חסיד, וכו' אם לא היו בו המעלות. עדיף להימנע ככל האפשר מתוארים על המצבה. 

להזכיר שהיה מדוכא ביסורים

נפטר שסבל יסורים ממחלה ו/או צער לפני מותו, טוב לכתוב על המצבה שהיה מדוכא ביסורים. ציון יסוריו מביאה על הנפטר זכות גדולה לפי "אשרי מי שיסורין באים עליו".

תאריכי בריאת העולם

מצבה היא מנהג ודין תורה אינו קובע כלל אך על פי דיני מצבה תאריך שיכתב על מצבה יהיה תאריך העברי, על פי תאריך בריאת העולם. פוסקים קבעו לא אחת שאם מקימי מצבה הראשונים לא דקדקו וכתבו תאריך לועזי יש לכסותו בחומר שלא יוכל להישמט (מלט וטיט) ולכתוב על המצבה מחדש את תאריך העברי.

שפה בה נכתבת מצבה על אדמת הקודש (ישראל)

גם שאר הכתוב על מצבה יכתב בכתב עברי ואם נכתבו בשפה אחרת, יכוסו ויכתבו מחדש בכתב עברי.

שפת מצבה בחוץ לארץ

אם המצבה בחוץ לארץ יכתבו התאריכים בכתב העברי על פי תאריכי בריאת העולם אך רשאים לכתוב על הנפטר בשפת המקומית (לועזית).

תמונת הנפטר

על פי דיני מצבה אין להניח תמונת הנפטר על המצבה שכן מעשה גויים הוא.

פיסול דיוקן

אין לפסל את דיוקן המנוח/ה על המצבה בשום פנים.

כיתוב על מצבת אלמנה שנישאה מחדש

על מצבה של אלמנה שנישאת לאחר לאחר מות בעלה הראשון רשאים בניה לבקש לרשום את שם אביהם ואין בידי בעלה השני ו/או משפחתו הרשות לעכב זאת משום טעם. יותר מכך, בניה של האלמנה רשאים לבקש כי תיקבר ליד בעלה הראשון שכן אומרים שבתחיית המתים אלמנה חוזרת לבעלה הראשון.

כיתוב על מצבה שהוחלפה

בכל החלפת מצבה באחרת מכל טעם ו/או מקרה חל איסור על השמטת ו/או המעטת שבחים שהיו חקוקים על מצבה הראשונה.

בקשות מראש של הנפטר לכיתוב מצבה

במקרה שהנפטר ביקש בחייו כי יכתבו על מצבתו דברים מבזים אין שומעים לו ושומרים על כבוד המת. (גם המבקש שלא יקימו לו מצבה בחמותו אין שומעים לו).